פרשת במדבר וכיסופין לחג השבועות וגם מגילת רות
כמה פעמים הגעתם לחג השבועות בהכנות של עוגת גבינה ותפריט חלבי? אולי קניתם בגד חדש וגם קישטתם את הבית בעלים ירוקים כמו הר סיני.. ולמעשה, חג שבועות הוא אחד הרגלים שאין בו מצוות משל עצמו, אין מאכל מיוחד אלא הכל מנהגים. למה? הרי התכוננו אליו 49 יום כשספרנו ספירת העומר ואז כשמגיעים ליעד, אנחנו נשארים רק בעוגת גבינה??
חג מתן תורה הוא כמו ראש השנה לתורה! כמה התורה תהיה משמעותית בחיינו השנה! לשם צריך לכוון ולהתפלל. כמו כלה שמתרגשת ומתכוננת לקראת החופה והחתונה היא בחג השבועות. מתן תורה זו החופה. כשיש חיבור גדול, לא צריך להתאמץ אליו , רק להגיד ביום הזה- ריבונו של עולם , אני רוצה תורה!
הרמח"ל כותב-שא' בסיון הגענו להר סיני והתכוננו למתן תורה, כך גם אנחנו צריכים להתכונן ולהכין כלים, להיות כלי לקבל את השפע של התורה. הבני יששכר- "להיות כאיש אחד בלב אחד"- לכולם יש חלק בתורה, והתורה שלי לא תהיה שלימה בלי החלק שלך. לכן, לכל אחת יש חובה להפיץ את התורה והידע שלה הלאה כדי שהתורה תהיה שלימה. "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף"- כסף זה מעות וגם כיסופים. אני מכוונת את הכיסופין שלי לתורה. התורה ניתנת דווקא במדבר-כדי להקשיב למה שמדובר.
המדבר הוא ריק ואין לו מעצמו כלום, אבל רק ככה אפשר לקבל תורה.
אז מדוע קוראים מגילת רות במתן תורה?
"ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ"- לא רעב בארץ ולא צמא למים אלא לשמוע את דבר ה'. רעב הוא מנוע של חיים. מראה לי איפה התשוקה שלי. להיות בתודעה של רעב- למה אני רעבה? מה הרעב העמוק שנמצא בתוכי ,כשאני מקבלת תורה? נעמי אומרת "אל תקראנה לי נעמי אלא מרה, כי המר לי ה' כי מלאה הלכתי וריקם השבני ה' "-נעמי היתה נעימה ומלאה בנועם ולכן רות דבקה בה, אבל כעת לא היה לה נעים, היא עברה המרה –טרנספורמציה בתוך המרירות שלה והבינה שהיתה מלאה בעצמה והיכולות שלה, וכעת היתה ריקה מעצמה כדי לעשות מקום לה' שישיב לה נחמה. נעמי הסכימה להיות ריקה, חלל, כמו רחם שמסכים לקבל לתוכו שפע. "אל תלכי ללקט בשדה אחר" , "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"- אל תתמלאי כל הזמן מבחוץ, אל תסתדרי בלעדי, הישארי בשדה שלי.
תרצי לקבל רק ממני תורה ואת השפע שיש לי לתת לך.
רות אותיות תור. במשמעות של תורה וגם של יונה שנכספת לבן זוגה. בועז ורות היו כמו זוג יונים. יוצרים קשר עין, לא רואים בשדות זרים. נאמנים. בועז מלשון עזות, כשהיא באה למרגלותיו בגורן , הוא יודע לעצור את עצמו ולהגיד - יש גואל אחר שקודם אלי. סיפור בועז ורות הוא סיפור של שלמות. רות שוכבת למרגלותיו- כמו עמ"י שנמצא למרגלות הר סיני במתן תורה, מתוך צניעות. היא מסכימה לרדת , כדי להיות מושפעת ממנו. אומנם רות מפתה את בועז, אבל מתוך צניעות, החזקה וכבוד למקום הזכרי ולא כופה עליו אלא ממתינה לו.
בועז רוצה לעשות את הייבום והחתונה בצורה מסודרת, לא כמו תמר ויהודה שהתחפשה לפרוצה. אבל כשפנה לגואל, הוא מזלזל ברות ולא רוצה לגאול אותה. ומפספס את הזכות!
בועז ורות הם גלגול והתיקון של יהודה ותמר. מרדכי אומר לאסתר "רווח והצלה יעמוד לעמ"י ממקום אחר" – יש לך אפשרות לגאול את עמ"י בעשיה שלך , זה לא ישחיט את נחלתך, זו שליחותך וזו גאולה! מהזיווג של בועז ורות יצא דוד המלך שהיה עדין וחזק. אז שנזכה לראות עין בעין "בשוב ה' שיבת ציון"
כעת נבין את החיבור של מגילת רות למתן תורה ואיך זה נותן לנו כלים ללימוד לחג השבועות היה רעב בארץ לדבר ה'. נעמי היתה מלאה בעצמה וחזרה ריקה מהביטחון העצמי ועשתה מקום לה' בחייה. נעמי היתה נעימת הליכות ולכן רות דבקה בה ועזבה הכל כדי לדבוק בתורת ישראל. אנחנו צריכות ללמוד וללקט דברי תורה שמשמחים אותנו מכל חלקי התורה , איפה שליבנו חפץ ולא ללקוט בשדות זרים. להיות בצניעות ובענווה, ולהתפלל ולהיות בכיסופין לתורה ולה' ולהגיד פשוט: אני רוצה תורה. רוצה להיות כלי וצינור לשפע שלך, תראה לי מה השליחות שלי , אני לא רוצה לפספס הזדמנויות להביא גאולה לעמ"י.