פרשת אחרי מות מתחילה עם מצוות רבות שהם מורי דרך לחיים נכונים ותקינים. "לא תקלל חרש, לפני עיוור לא תיתן מכשול, לא תשנא את אחיך בלבבך ,הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא".
מה פסוק זה מעורר בך ובתוכך?
האם את מספיק אוהבת את עצמך כדי שלא תאמרי לך מילים קשות, שלא תשימי לך מכשול, אל תשנאי את עצמך בלב. תמיד תזכרי שה' אוהב אותך והכל ממנו והכל לטובה. כשאת רואה מישהו שמתנהג לא נכון, אל תחשבי עליו מחשבות לא טובות, כי הוא הרי לא יכול להתגונן ולהסביר את עצמו וכרגע מבחינתו הוא חרש, לכן יש עלינו מצווה להוכיח מתוך אהבה וקשר ולא לשמור בבטן.
אבל חשוב שההוכחה תהיה לתת לו כח לתקן.
הכח נמצא אצלי כשאני כועסת פנימה וצריך את הכח הזה לייעל ולהוציא החוצה נכון. כי אם אשמור הכל בבטן, אני עוברת עבירה ועושה עליו חטא.
אז איך בפועל אומרים את מה שמרגישים לבן הזוג, בלי לפגוע בו וגם לתת לו כח?
נתקלתי בזה עשרות פעמים בקליניקה ובהתנדבות בקו ההלכה, התשובה פשוטה:
מכירים סנודוויץ' ? פרוסה-ממרח-פרוסה. בדיוק ככה זה עובד גם כאן : מחמאה-הסבר על הקושי- מחמאה ונתינת כח.
ואני אסביר: (כותבת בלשון נקבה, אבל כמובן שמתאים לכולם) בזמן טוב ביניכם ולא בשעת כעס, שבו בנחת ותתחילי לספר בשבחו ואז ספרי לו את הקשיים שלך! את הרגשות שלך! ואיך קשה לך עם מה שקרה, ולאחר מכן- לתת לו כח ומוטיבציה להצליח!
אני בטוחה שלא התכוונת לפגוע ואני יודעת שתצליח בפעם הבאה לעשות אחרת. בלי מילים פוגעות ובלי אצבע מאשימה. ואז כולם מרוויחים מזה: נעים לו לשמוע מחמאות וגם דיברתם על הקושי שלך וגם נתת לו כח וגם רווח נוסף שקיימת כעת מצווה דאורייתא!
בפרשת קדושים- מה המשמעות להיות קדוש? איך לחיות קדושה ולא לפרוש מהחיים?
פרשת קדושים היא אמצע חומש ויקרא והפסוק האמצעי בה הוא "ואהבת לרעך כמוך", זה המהות של המהות. לב התורה.
"ואהבת" הסכמה לקבל את האחר, ולאהוב אותי כמוני , זו גם תזכורת לאהבה עצמית, כי אם לא נאהב את עצמנו איך נאהב את האחר? את החבר שלי. נדב ואביהו מתו בגלל החטא שלא רצו לשאת אישה ולהביא ילדים, אך היא אפשר להקריב קטורת ולהיות בקשר עם ה' בלי להיות בקשר זוגי, בקשר עם האהבה בעולם.
. ר' ישראל מסדיקלוב- "כל עץ מאכל"- הכל קדוש. לתת מקום לתמונה העליונה להכתיב את המציאות. בכל דבר י הערה אלוקית.
כדי לפגוש את הקדושה המציאות- נותנים למציאות להתקיים בלי האנוכיות שלנו אלא ב"אנוכי ה' " בתודעת ייחוד-להבין שכל מה שקורה הוא קדוש. יש קדושה אלוקית שמלמדת אותנו איך להכניס אותה פנימה בנוכחות מלאה ובאהבה.
למשל בטיול בטבע-אפשר לראות הטבע כטבעי, ואפשר להבין שזו אלוקות. זו הוויה של "שיוויתי ה' לנגדי תמיד" .
" אז שנזכה לחוש בכל החושים שלנו את קירבת אלוקים, שנקדש את החיים במילים ומעשים טובים ותמיד נתרגש . אז מתרגשת לספר לכם שב"פעימות הלב"שלי אני מתחדשת:
בואי להתרגש מהחיים, "פעימות הלב" תמיד איתך!