איך מתמודדים עם אתגרי החיים- הר' אהרון לוי
יש סבל בעולם , מה תכליתו? והאם סבל הוא בהכרח משהו רע?
מהם הקווים לדמותו של הטוב המוחלט?
כתוב ברמח"ל בפתיחה למסילת ישרים: "יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא - שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו וּלְמַה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו..." בלי מטרה , האדם יהיה בדכאון, כי אין לו בשביל מה לקום בבוקר.
מראש לא ניתן לדעת אם המטרה שהצבתי כעת מקדמת אותי למטרה הבאה ולכן כדי לזהות טוב מוחלט צריך מבט לאחור. כשאין עוד מטרות, אפשר להביט אחורנית. איפה זה הסוף? האם באדמה? והאם המוות הוא הסוף? עושים חשבון של טוב ורע רק שמגיעים לסוף.
סיפור 1: דוד חילוני עשיר, נשוי באושר ,אהוב על הבריות. לכאורה-הכל מושלם. מטרתו בחיים היא לגלוש בשבת. בגיל 82 פתאום ראה את עצמו פעמיים, הוא מלמעלה והגוף למטה. הבין שהוא מת. אבל היה בהלם- אה, יש חיים אחרי המוות.. ואז הגיע דרך שבילים לשמים ומישהו דפק לו על הכתף, דוד מה שלומך?–מי אתה? –אני אלוקים. הלם נוסף, אה, יש אלוקים. איזה פחד.. שואל אותו אלוקים: -איך היה במלון שלי 82 שנה? חשבת פעם- מה האינטרס שלי להביא לך את כל הטוב שהקיף אותך בעולמי? –דוד היה בהלם שלישי- לא מענישים אותו, מדברים... דוד עונה- לא ידעתי ולא חשבתי אומר לו אלוקים, לא בראתי אותך כדי שרק תהנה, הבאתי אותך שתהנה וגם תשמור שבת. עכשיו, אם הגלים שגלשת עליהם קירבו אותך למטרה של שמירת שבת? אם מתרחקים מהמטרה העליונה אז זה רע.
סיפור 2: אותו דוד ,בגיל 62 עבר התקף לב, אסרו עליו לגלוש ולעשן סיגריה ובעקבות זאת הוא שמר שבת אחת. למעשה הוא סבל מאד בשבת הזו אבל היא קידמה אותו למטרה העליונה.
לכן- אפשר לסבול וזה טוב ואפשר ליהנות וזה רע. מתי יש משמעות לסבל? אם הסבל או ההנאה מקדמים אותנו למטרה. לצדיק אף פעם לא רע ולרשע אף פעם לא טוב. נכון- לפעמים הצדיק סובל אבל זה לא רע. הרשע-לפעמים נהנה אבל זה לא טוב. ולכן- אין צדיק ורע לו וצדיק וטוב לו. אם נחפש ונמצא שיש משמעות לסבל, אז הוא לא היה אקראי, אלא מדוד ומדויק, בכל גיל, בכל מצב ובכל עוצמה. אם הסבל גורם לזכות לנצח נצחים, זה כואב וקשה אבל זה טוב!
אם מישהו סובל- מתפללים עליו, מבקשים שאלוקים יקדם את המטרה שלו ללא סבל. ה' שומע תפילה ויכול לשנות את גזר דיננו ע"י צעקה, תפילה ומעשים (תשובה, תפילה וצדקה) אנשים מאמינים לא שואלים שאלות על אלוקים, כי מאמינים שיש משמעות לסבל בהתקדמות לכיוון המטרה.
הם מקבלים את הסבל באהבה ומבקשים להמיר אותו בדברים אחרים. איוב יוצא מן הכלל- חיפש מה במעשים שלו השפיע שגרם לו סבל, ולא מצא משמעות לסבל ולכן גם לא האמין. ביום כיפור- אחרי הוידוי מבקשים- "מחוק ברחמיך הרבים אבל לא ע"י ייסורים וחוליים רעים" כי הסבל יכול לשבש את דעתו של האדם , שלא יראה את טובת ה'. שמזכה להגיע להגשת המטרה שלנו בדרך טובה ולא בייסורים.
לע"נ אברהם בן עדינה